כשנגדל, נעדיף חברות שתורמות אף הן לקהילה
זהבה דברת
21/05/02

נסיקום, חברת סטארט-אפ לפיתוח שירותים מבוססי מיקום בסביבה של האינטרנט הנייד, זכתה באות גלובס לעסקים קטנים על פועלה למען נפגעי נפש.
בנסיקום, הנמצאת בשלב המו"פ, יש עשרה עובדים והיא הוקמה בשנת 2000. שבעה מהעובדים עוסקים בפיתוח. החברה כבר הוציאה מספר מוצרים, לאחר שביצעה כמה תפניות עסקיות. נכון להיום, מצליחה נסיקום לראות הכנסות מסוימות, אך היא נלחמת עדיין על קיומה. ולמרות זאת, מוצאת החברה לנכון לתרום לקהילה. את החברה, שמושבה בתל אביב, מנהלת יערה ינאי (אשתו של אלישע ינאי, נשיא מוטורולה ישראל) וסמנכ"ל הפיתוח הוא דוד גוטרזון, האחראי לפעילות החברה למען הקהילה.

מאז ספטמבר 2000 נפגשים אנשי נסיקום - מנהלים ועובדים - עם נפגעי נפש במעון השיקומי בנווה עמל, ומלמדים אותם יישומי מחשב, תוכנות, לומדות, משחקים וגלישה באינטרנט, על פי רצונם ובחירתם. אנשי נסיקום, מתכנתים מנוסים, באים למפגשים בתדירות של פעם בשבועיים, ומביאים עימם את הידע המקצועי מצד אחד, ואת הרצון להעניק לחברי המעון עידוד ותחושת שייכות וקירבה מצד שני. "הנכונות שלנו ליצור עימם קשר ולהיות לצידם בצעדיהם הראשונים ליד המחשב, זכתה להערכה ולהתלהבות מצד נפגעי הנפש ומצד הצוות המטפל", מציין גוטרזון.

את הפרויקט מלווה מי שיזמה אותו, הפסיכולוגית סיגל גוטרזון. בעזרתה הצליחו אנשי נסיקום לחולל שינויים משמעותיים בקבוצה של נפגעי הנפש. הם הצליחו ליצור קשר אישי עם אנשי המעון ועוררו את אמונם ביכולתם. המפגש עם אנשים בריאים משפר את הדימוי העצמי של נפגעי הנפש את איכות חייהם. "הפרויקט פונה לציבור, שאינו זוכה להתייחסות רבה מחוץ למסגרת הטיפולית, שבה הוא נמצא", מספר גוטרזון. "מפגש עם אנשי מחשבים פותח בפני נפגעי הנפש חלון, שדרכו יכולים הם להרגיש מקרוב מה מתרחש היום בתחום המחשבים ומשפיע על החברה כולה. המפגשים מסייעים להם להעיז ולהשתלב בקורסים להכרת המחשב ובמקרים מסוימים גם לעבוד מול מחשב. הפרויקט תורם באופן ברור להרמת המוראל של נפגעי הנפש ושל הצוות המטפל. ניכרת באנשים מוטיבציה ללמוד וליישם בחיי היומיום את מה שלמדו איתנו".

איך נולד הפרויקט?

גוטרזון: "יוזמת הפרויקט היא אשתי, סיגל, שעבדה שנים רבות בבית החולים אברבנאל עם פגועי נפש. היא הגיעה למסקנה, שהטיפול שומר על הבריאות שלהם, אבל על מנת שיוכלו גם לזקוף את קומתם ולחוש טעם בחייהם, הם צריכים לפגוש אנשים על רמה שהם מעריכים ושבאים אליהם בגובה העיניים.

"כשהקמנו את החברה, לפני שנתיים, ניסיתי 'לשדך' לסיגל חברות גדולות, שיקחו חלק בפעילות עם נפגעי נפש. אחרי תקופה קצרה עצרתי ואמרתי: רגע - אני מאמין בפעילות הזו, אז למה לא אצלנו? העליתי את הנושא בפני המנכ"לית שלנו, ועשר שניות אחרי זה היא הסכימה. אני מאמין גדול בתרומה לחברה ולקהילה. בחברות בהן עבדתי לפני כן היה קשה לממש נתינה כזו. כאן ההיענות הייתה מיידית, ואנחנו חשים רק סיפוק".

בפרויקט משתתפים כ-20 נפגעי נפש, שאיתם יושבים אנשי נסיקום, גולשים באינטרנט ועושים פיתוחי תוכנה שונים. אנשי נסיקום עברו קורסים, על מנת לרכוש דרכי גישה והתמודדות עם נפגעי הנפש, והם מתמידים בעשייה. "אנחנו לא מכניסים לפרויקט כסף", אומר גוטרזון. "פעם בשבועיים מגיעים שלושה או ארבעה אנשים להרצליה, לשעה וחצי. עבור העובדים זה כיף לא נורמלי. אנחנו עובדים בלחץ גדול מאד, ובימים הספציפיים הללו אנחנו יוצאים בצהריים, מפטפטים בדרך למעון ובדרך חזרה - חולקים את החוויות. יש קשר אישי עם האנשים. כשאנחנו נכנסים, מתנפלים עלינו בשמחה וזו הרגשה טובה".

לדברי גוטרזון, הנהלת החברה והעובדים חשים, שהפרוייקט עוזר לבנות תרבות ארגונית ועוזר להרגשה, שנסיקום היא חלק מהקהילה ותורמת לה. בכך ממשיכה החברה את גישתה של משפחת ינאי (בעלי החברה העיקרים) של מעורבות עסקים בקהילה, וזאת מתוך הכרה, שמעורבות זו תורמת בעקיפין לפעילות העסקית.

לפעילות כזו יש תרומה עסקית?

גוטרזון: "במאה אחוז. הן לחברה והן לאנשים. נוצרה גאווה. הכנסנו לאתר החברה מדור של תמיכה בקהילה. גם בחברות אחרות כבר מדברים עלינו, ויש כאלה שאפילו ניסו להכניס את הפעילות אליהן. אני טוען, שזה מוסיף לתרבות הארגונית. איש לא עזב אצלנו. ואני מאמין, שזה מוסיף גם לערך החברה כלפי חוץ. אני רוצה להאמין, שזה יכול להוסיף להערכה ולקרדיט של החברה, כשנצא לשוק, ואולי זה גם יסייע להגדלת המכירות".

גוטרזון אף חושב, כי כאשר החברה תגדל ותהיה לה אפשרות לבחור עם מי לעבוד, היא תעדיף לעבוד עם חברות, שתורמות אף הן לקהילה. "זה מראה על אופי החברה ועל היכולת לעשות דברים עם שאר רוח. יש בכך יתרון". נכון להיום, נסיקום עדיין אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בררנית.

כמו רבים אחרים, משוכנע גוטרזון שתרומה של חברה לקהילה צריכה לבוא מבפנים. לדעתו, העשייה לא תתבצע בגלל הצורך בדיווח על הפעילות. פעילות כזו מושרשת בתודעה, כשהיא עוברת מפה לאוזן, וחברות יצטרפו מתוך אמונה ולא בשל חובת הדיווח.

בהמשך הדרך מתכננת נסיקום להעמיק את הידע של נפגעי הנפש באינטרנט ובתוכנות שונות, ללוות אותם בהקמת אתר כרצונם ולקיים התכתבות באמצעות האי מייל עם קבוצה אחרת מהפרויקט. "בשלב זה אנחנו מתמקדים", אומר גורטזון. "חשבנו להרחיב את הפעילות לקבוצות נוספות, אבל זה יקרה כשנגדל.

"אות גלובס, שניתן לנו, יוכל לסייע לנו לשמש דוגמה לסטארט-אפים אחרים, שיעשו את זה מההתחלה, וזה יעשה להם טוב. פרס כמו אות גלובס יכול לקדם את העשייה למען הקהילה יותר מאלף נאומים של שר האוצר".

קישור לאתר גלובס